בכל תיאוריה או רעיון שאדם מעלה, כאשר הוא רוצה לבסס את טיעוניו, עליו לעמוד בשני מטלות. המטלה הראשונה היא להוכיח שהרעיון שבו הוא דוגל הוא אכן נכון, והמטלה השנייה היא, לדחות את כל השאלות והקושיות שישנם כנגד אותו רעיון במידה שאכן ישנם כאלו קושיות. אבל, ישנו הבדל יסודי ביותר בין שני המטלות. כאשר בעל הרעיון או השיטה עוסק במטלה הראשונה של שלב ההוכחות, הוא נאלץ להתמודד לבדו עם נטל ההוכחה. אם אין לו הוכחה, אין לו תיאוריה. רעיון בלי הוכחות הוא בחזקת לא נכון, גם אם אין שום הוכחה בעולם שהרעיון אינו נכון. אבל כאשר הדוגל בשיטה הצליח להביא הוכחות משכנעות לצדקת דרכו ויושר טיעוניו, והוא ניגש לשלב השני של דחיית הקושיות, בשלב הזה הוא נפטר לחלוטין מנטל ההוכחה. אחרי שתיאוריה מסוימת מבוססת על ראיות יציבות, משלב זה ואילך, כל מי שטוען שיש לו איזו שהיא הוכחה הפוכה כנגד אותה תיאוריה, עליו להביא ראיה. גם כאשר אנחנו ניגשים לבחון את תורת משה והאמונה היהודית, »להמשך

בואו נתאר לעצמינו את הסיפור הבא. השעה 12:00 בלילה. בתחנת המשטרה בתל אביב מתקבל צלצול טלפון בהול. על הקו עומדת אישה מבוהלת, שמדווחת לכונן על צרור יריות, שנשמע מתוך דירה בבניין משותף. עשר דקות לאחר מכן, השוטרים מוצאים את עצמם ליד דלת נעולה. שקט. עוד דפיקה, עוד שתיים, השוטרים פורצים את הדלת, ומציצים פנימה בזהירות. הם נכנסים לסלון. על הרצפה, ליד השולחן, שוכבת גופה מדממת. הם נכנסים למטבח, ושם הם מוצאים צעיר חיוור, על גופו רובה, ומפיו נודף ריח חריף של אלכוהול. הגופה והרובה נשלחים לזיהוי פלילי, והחשוד נשלח אחר כבוד לתא המעצר. לאחר מספר חודשים, נפתח משפטו של החשוד. התביעה מצדה, מביאה לבית המשפט את הנתונים שנמצאו בבדיקה הפלילית. ואלו הם. א. עשר דקות לאחר הרצח, החשוד והגופה היו לבדם בדירה נעולה. ב. בגופו של הנרצח נמצאו חמישה כדורים. ג. ברובה של החשוד היו חסרים חמישה כדורים. ד. הכדורים שנמצאו בתוך הגופה הם בדיוק מאותו סוג שהיו »להמשך

בפרק הקודם הראנו את ההבדל היסודי שבין סיפורי התנ"ך, לשאר סיפורי ההבל של האומות החשוכות, שבאותה תקופה היו עסוקים בהשתחוויה לפרות, בהקרבת קרבנות אדם, ובסיפורי בדים על פיות ומפלצות. בפרק הזה נלך שלב אחד קדימה. עכשיו נשאלת השאלה הבאה. נכון. אתה מוכיח שאכן אין דמיון בין סיפורי המקרא לאגדות ההזויות של שאר העמים. אבל אולי בכל זאת, היות ואנשים בזמן ההוא היו מאד תמימים, אז אולי סיפרו להם סיפור נחמד. או לחילופין, לקחו איזה סיפור שהיה בעבר הרחוק, והלבישו אותו בעטיפה מיסטית? השאלה המרכזית שעומדת לפתחינו היא, האם בעידן העתיק דבר כזה היה יכול לקרות. ובכן רבותי, לדעתי ישנה אפשרות מאד מאד פשוטה לבדוק את הטיעון הזה. לא צריך להיות גאון גדול כדי לבצע את הבדיקה הזו. הבדיקה הזו בנויה על עקרון אחד. אם אכן יצירת הסטוריה ניסית בעידן העתיק, הייתה פעולה ברת ביצוע, אין ספק שכל העמים ודתות כולם היו מנצלים את הפירצה הזאת. ומי שלא היה מנצל את זה, »להמשך

אחד העמודים המרכזיים שעליו נשענת תורת ישראל, זה סיפור יציאת מצרים. כפי שהבאתי את דברי הרמב"ן, שסיפור יציאת מצרים טומן בחובו את כל יסודות הדת היהודית, כולל בריאה, השגחה, ונבואה. אין ספק שאם נוכל להוכיח את סיפור יציאת מצרים יש בזה הוכחה מוחלטת לכל עיקרי היהדות כולם, עד האחרון שבהם. וכאן עולה השאלה הפשוטה, מי אמר שיציאת מצרים אכן הייתה. אולי זו בסך הכל אגדה עממית, כמו אלפי אגדות עממיות שהסתובבו בעולם העתיק, וחלקם גם בעולם המודרני, על מפלצות, פיות, שדים ורוחות? כדי לענות על שאלה זו, עלינו לסקור קצת אל עולם האגדות, לטייל קצת בעולמם הפלאי של הפיות, ללטף את המפלצות, ולעקוב ברטט אחרי עלילותיהם המדהימות של גיבורי המיתולוגיה. אחרי סיור קצר בעולם ההוא, נחזור אל ספר התנ"ך, נפתח אותו, ואז נראה את ההבדל העצום. או אז נראה שיציאת מצרים זו תופעה שאין דומה לה, וכל השוואה בינה לבין הררי ההבל הנוכריים, זו השוואה מטופשת, ילדותית, »להמשך

בפרק הקודם כתבתי שאני עומד להתחיל להיכנס לשאלה של מי אמר שיציאת מצרים אכן הייתה. אבל לאחר מחשבה החלטתי, שאי אפשר להיכנס לדיון הזה לפני שאני מביא את דברי הרמב"ן הידועים, שמבאר בטוב טעם את סיבת מרכזיותה של יציאת מצרים בתורה. בישיבות, דברי הרמב"ן האלו נחשבים לאחד הרעיונות הבסיסיים שכל יהודי צריך לדעת. רמב"ן שמות פרק יג   ועתה אומר לך כלל בטעם מצות רבות. הנה מעת היות עבודה זרה בעולם מימי אנוש החלו הדעות להשתבש באמונה, מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון, כחשו בה' ויאמרו לא הוא, ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון (תהלים עג יא), ומהם שיודו בידיעה ומכחישים בהשגחה ויעשו אדם כדגי הים שלא ישגיח האל בהם ואין עמהם עונש או שכר, יאמרו עזב ה' את הארץ. וכאשר ירצה האלהים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשנוי מנהגו של עולם וטבעו, יתברר לכל בטול הדעות האלה כלם, כי המופת הנפלא מורה »להמשך

בפרקים הקודמים הגענו למסקנה שיש בורא לעולם, וכי ההסתכלות הפשוטה בבריאה מראה שהאדם נברא כדי לעבוד את השם. בפרק הקודם ראינו שמלבד היהדות אין אף דת בעולם שבנויה על התגלות של הבורא לעם שלם. כל הדתות בנויות על נביא אחד. היהדות בנויה על עם שלם שראה ארבעים ואחת שנה של הנהגה ניסית לגמרי, מבלי שהיה להם צורך להאמין למישהו אחר. שלושה מליון נביאים. כעת הגיע הזמן לגשת ולדבר על היסוד המרכזי שעליו בנויה תורת ישראל. יסוד זה הוא שרשרת האירועים של יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מעמד הר סיני, וארבעים שנות הנדודים במדבר. לפני שנגש לטפל בצורה יסודית בשאלות ש"מי אמר", קודם כל ברצוני להרחיב קצת את ההתבוננות על יציאת מצרים כשלעצמה. ראוי הוא היסוד הגדול של היהדות ודתות התנ"ך כולם, שנייחד לו כמה מילים. אירועי יציאת מצרים היו האירועים הנוראים, העצומים, והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה. אלו היו אירועים שאין להם שום דמיון בהיסטוריה האנושית. לא »להמשך

בפרקים הקודמים על תורת האבולוציה הבאתי את הראיות המרכזיות למציאות האלוקים, בעיקר בפרקים "אבולוציה ובריאה –א ב ג". מכל התגובות הרבות שקבלתי לא הייתה אפילו תגובה של מישהו אחד שניסה לערער ולהתווכח על עצם הראיות. נו, אי לכך ובהתאם לזאת אני מניח שכנראה הדברים פשוטים ומפורסמים, וכנראה שאין מישהו שחולק על כך בצורה רציונלית. כעת עלינו לעבור לעקרון הבא. יסודות היהדות כולם בנויות בצורה של בנין רב קומות. הקומה הראשונה זה מציאות הבורא. מי שלא מאמין בזה אין מה לדבר איתו על הקומות הבאות. הקומה השנייה זה מציאות הנבואה. היות הבורא מנבא לבני אדם בכלל. זה לאו דווקא נביאי ישראל. זה כולל את אדם הראשון, נח, בלעם, ועוד. הקומה השלישית זה נבואת משה רבנו. מי שלא מאמין בנבואה בכלל אין מה לדבר איתו על נבואת משה. הקומה הרביעית - נבואת שאר נביאי ישראל. הקומה החמישית - סמכותם של הסנהדרין. הקומה השישית - סמכותם של חז"ל. »להמשך